כאבי גב

כאבי גב תחתון

כאבי גב תחתון
כאבי גב תחתון (LBP) הם בעיה נפוצה מאד, זוהי התחלואה הנפוצה ביותר בעולם המערבי בעשורים האחרונים. סטטיסטיקות מראות ש-60% מהאוכלוסייה במדינות המתועשות סובלים מכאבים בגב התחתון בזמן מסוים לאורך עבודתם, ובכל שנה 5% מאוכלוסיית המבוגרים האמריקאים יסבלו מאפיזודה של LBP. מתוך 7 מיליון מקרים של LBP, 5 מיליון יסבלו ממוגבלות חלקית בעוד ששני מיליון יישארו ביכולת תפקוד  נמוכה ביותר.
הטיפול בחולי LBP כרוניים (CLBP) הינו בעייתי במיוחד משום שהערכת הבעיה איננה פשוטה.
CLBP מוגדר ככאב הנמשך לפחות שישה חודשים, ולא מגיב להתערבות שמרנית. כמו כאב הגב האקוטי, גם הכאב הכרוני מאופיין עפ"י מיקום, להיכן משליך, מאפיינים, השפעת תנוחות, חולשה נלוות, תסמינים מהמעי או שלפוחית השתן והשפעת תרופות. עם זאת, המאפיין החשוב ביותר הוא היסטוריה פסיכולוגית. פרטים כמו כיצד משפיע הכאב על אורח חייו של החולה, פיצוי אפשרי של הביטוח ועוד, קשורים לכאב ומצריכים תשומת לב. חשוב תיעוד של טיפולים קודמים שבוצעו בעבר, שכן חולים כרוניים עברו טיפול שמרני או ניתוחי. כל חולה חייב לעבור בדיקה מקיפה ויסודית הכוללת גם בירור נוירולוגי. חולים רבים כבר היו אצל רופאים שונים. לעיתים נדרשת הערכה פסיכולוגית.
מרכזי הערכה וטיפול בחולים עם CLBP אימצו את הגישה הרב-תחומית. מרפאות אלו מעסיקות: רופאים, מנתחים, פיזיותרפיסטים, פסיכולוגים, עובדים סוציאלים, מרפאים בעיסוק, יועצים לשיקום תעסוקתי ואחרים, ע"מ להעריך את החולים המורכבים הללו.
להערכת חולים עם CLBP הערכה רגילה בד"כ לא עוזרת. צילום רנטגן נותן תמונה של שינויים ניווניים באחוז גבוה בחולים א-סימפטומאטיים. סימפטומים של מחלות גב שונות יכולים להופיע באנשים א-סימפטומאטיים כמו באלו עם CLBP.
צילום רנטגן פשוט יכול להיות מועיל כאשר ישנו חשש לאבחון של מחלה מטבולית בעצמות, שבר, גידול או פגיעה טראומטית בעו"ש. אפשר גם לראות ספונדילוליסטיזיס ניווני (spondylolisthesis) שהוא משני לניוון הפאסטים בחוליות שעשו סבלוקסציה, העשויה להופיע בחלק אחורי. מצבים אלו במקרים מסוימים יכולים לגרום ללחץ על שורש העצב (nerve root) ולסימפטומים רדיקולרים. כמו כן, ניתן לזהות גם מחלה זיהומית ברנטגן. אם לחולה יש תלונות לגבי מפרקים אחרים בנוסף לכאב הגב, צילום רנטגן של sacro-iliac יכול לתת אינדיקציה אם מדובר בankylosing spondylitis.
בחולה עם CBP, MRI יכול לקבוע אם יש היתה "פריצת" דיסק חוזרת. MRI עוזר במיוחד להבדיל בין חולים שעברו ניתוח lumbar spine ועדיין חווים כאב כרוני לבין חולים שעברו פריצת דיסק חוזרת מצלקת בדורה.
אמצעי האבחון השונים חייבים להיות בנוסף להיסטוריה של החולה וממצאים פיזיקאליים ע"מ לעזור לרופא לאבחן ולטפל במחלה במישור המתאים ביותר. מעט מאוד חולי CLBP נזקקים להתערבות כירורגית. המקרה הנפוץ ביותר הדורש ניתוח הוא בקע דיסק חוזר, spinal stenosis ואי-יציבות מפרקית לומברית. חולים בCBP ללא עדות של כל המצבים לעיל, יטופלו בדרך שמרנית. חולים שלא חל שיפור בסימפטומים שלהם צריכים לעבור הערכה במרפאות כאב-גב. חולים אלו בד"כ זקוקים לגישה הרב-תחומית ע"מ לספק להם שיקום והתאמות לאורח החיים. אחרת, קב' חולים מוגבלת זו תמשיך להוות נטל כלכלי וחברתי על החברה.
באשפוז יום כאב בבי"ח תל השומר, בה אני עובדת כעת, ההתערבות של הצוות הרב תחומי מוביל את האדם לשנות דפוסי התנהגות שמקבעים את הפתולוגיה ולא מאפשרים לאדם לתפקד ביומיום, ומחזירים אותו לאט לאט לתפקוד המקסימלי במעגל המשפחתי, חברתי ותעסוקתי.
ובדגש על הפיזיותרפיה במקום, הטיפול הפיזי, ישנו דגש על טיפול אקטיבי בחולי CLBP, ומחנכת מחדש את החולים לא לפחוד מלהניע את הגוף למרות הכאב, לשפר את סביבת העבודה מבחינה ארגונומית, לחזק את שרירי הליבה של הגוף, שיפור היכולת האירובית ולהיות יותר פעילים חברתית ולצאת מהבית.
וממחקרים שונים ניתן להסיק כי שיטת הטיפול האקטיבי בחולי CLBP משפיעה על החולים באופן משמעותי, וחולים שמקבלים טיפול זה מתלוננים פחות על כאבים, נעדרים פחות מן העבודה, ומרוצים יותר מן הטיפול הרפואי. החשוב- שהשפעה זו נמשכת גם בטווח הארוך.
חזרה לקביעת תור
Share by: